סיכומים

שלב הסיכומים הנו, אולי, האתגר הגדול ביותר לעורך דין, בו עליו לנהל מערכה בשתי חזיתות - מול הטיעונים, פירושי העובדות, החוק וההלכות המוצגים על ידי הצד שכנגד ומול בית המשפט אותו עליו לשכנע בתיזה הנוחה ביותר ללקוח שלו.

למרבה הצער מתייחסים המחוקקים והמימסד האקדמי - ולא רק בישראל - לסיכומים המשפטיים כאל איזור דימדומים שבין המשפט לענפים אחרים של מדעי החברה. הסטודנטים כמעט ואינם לומדים לסכם, ורובם לאחר קבלם את התואר ואת הרשיון נאלצים ללמוד את התורה מן הנסיון. החוק הקיים בישראל וברוב מדינות המערב קובע לנושא הסיכומים מסגרות גמישות ודלות למדי. הוא עוסק בעיקר בעיתוי הסיכומים, בסדר הסיכומים, או בבחירה בין סיכומים בעל-פה לסיכומים בכתב. ההלכות בנושא זה מעטות, אף הן, יחסית; וכן כללי האתיקה של לשכות עורכי-הדין במדינות השונות.

התייחסות זו באה לידי ביטוי גם בהיקף הספרות, המוקדשת בלעדית לנושא הסיכומים. רק בעשור האחרון החלו להופיע בארצות-הברית ספרי הדרכה מקיפים למסכמים, אשר זכו לתהודה רבה. אולם, עוד בשנת 1985, בבדיקה שנערכה בחנויות ספרים בניו-יורק, בו מצוי, אולי, המבחר הגדול בעולם של ספרי משפט באנגלית, נמצאו בארבע הקומות של הספרות המשפטית רק ארבעה ספרים על סיכומים, ובהם ספרו של בליסר CROSS EXAMINATION AND SUMMATION אשר המהדורה הראשונה שלו יצאה לאור בשנת 1933, זמן רב לפני שבאו לעולם המחשבים, ששינו את תהליך הכנת הסיכומים מן הקצה אל הקצה.

בספר זה ריכז המחבר הנחיות, עצות ומצוות 'עשה ולא תעשה' והוא בא לתקן במקצת את המעוות ולמלא חלק מן החסר בתחום זה בישראל. ייתכן והוא יצליח לשכך את החרדות של פרקליט החדל לתפקד ומסתגר למשך שבועות כדי להכין את סיכומיו ולנסוך קצת זהירות בעמיתו המכין את הסיכומים בחופזה, כמעט ללא הכנה.